גויטע נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ

פסק דין

1.עניינה של התביעה שלפני נזקי גוף שנגרמו לתובע, יליד 1960, כתוצאה מתאונת דרכים בה היה מעורב ביום 12.6.09 (להלן:- "התאונה")

התובע, נהג מונית בעיסוקו, נפגע בתאונה במהלך עבודתו , התאונה הוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי (להלן:- "המל"ל") כתאונת עבודה.

הנתבעת היא מבטחת המונית בה נסע התובע בזמן התאונה ואין מחלוקת בדבר חבותה של הנתבעת לפצות את התובע, בהתאם להוראות חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה -1975, בגין נזקי הגוף שנגרמו לו כתוצאה מהתאונה, כך שהמחלוקת היא בשאלת גובה הנזק בלבד.

2.הנכות הרפואית:

כתוצאה מארוע התאונה נפגע התובע בעמוד שידרה צווארי, בחזה, בכתף ימין בזרוע ימין ובאמה ימנית.

התובע פונה ממקום התאונה לחדר המיון שבמרכז הרפואי "ברזילי" באשקלון, נבדק ושוחרר לביתו בהמלצות לחופשת מחלה, מעקב ומשככי כאבים.

התובע שהה בחופשת מחלה כ-3 חודשים שלאחריהם שב לעבודתו.

3.כיוון שהתאונה הוכרה כתאונת עבודה, נבדק התובע על ידי וועדה רפואית של המל"ל ונקבעה לו נכות צמיתה בשיעור של 10 אחוזים בגין הפגיעה בכתף, לפי סעיף 41 (4) (א-ב) של התוספת לתקנות הביטוח לאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) תשט"ז – 1956.

הוועדה קבעה, כי בגין הפגיעה בצוואר לא נותרה נכות צמיתה מעבר לנכות קודמת שהיתה לתובע בעקבות תאונת דרכים קודמת מיום 14.11.03 ובגין הפגיעה באמה ציינה כי לא נותרה נכות.

בהפעילה שיקול דעת בנוגע להפעלת תקנה 15 לתקנות הנ"ל, ציינה הוועדה כי אין מקום להפעיל את התקנה, שכן התובע חזר לעבודתו ואין ירידה בהכנסותיו.

היות והתאונה הוכרה כתאונת עבודה מהווה קביעת המל"ל קביעה על פי דין בהתאם לסעיף 6 ב' לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה – 1975.

4.הנכות התפקודית:

הצדדים חלוקים באשר למידת ההשפעה שיש לנכותו הרפואית של התובע כתוצאה מאירוע התאונה על תפקודו ועל כושרו לעבוד ולהשתכר.

5.עיקר המחלוקת בשאלה זו נוגעת לתאונת דרכים קודמת שבה היה מעורב התובע ביום 14.11.03 ושבגינה נקבעו לו על ידי המל"ל 19 אחוזי נכות, מהם עשרה אחוז נכות בגין הגבלה קלה בתנועות הצוואר ועשרה אחוזים בגין ירידה בשמיעה וטנטון.

יצויין, כי התובע הגיש תביעה לבית המשפט בגין אותה תאונה ונפסקו לו פיצויים. פסק הדין בתובענה ואף כתבי בי דין נוספים באותה תובענה, כמו גם התיעוד הרלוונטי לאותה תאונה צורפו כמוצגים בהליך שלפני.

6.בעוד שהתובע טוען, כי יש לראות את הפגיעה בתאונה שלפני כפגיעה שהשלכותיה חמורות יותר משעור אחוזי הנכות שנקבעו בגינה, שכן יש לראות בו כ"גולגולת דקה", כאשר הוא חש בהשלכותיה של התאונה הנוכחית באופן משמעותי יותר לאור פגימותיו הקודמות, אשר ממילא הקשו על תפקודו, הרי שהנתבעת טוענת כי את עיקר מגבלותיו של התובע יש לזקוף לחובת אותה תאונה קודמת, כאשר לתאונה שלפנינו אין השלכות תפקודיות נוספות מעבר לאלו שהשפיעו על תפקודו של התובע הנכויות הקודמות.

7.לצורך בחינת תפקודו של התובע בעקבות התאונה הנוכחית, יש לבחון את טיבה של הנכות שנקבעה לתובע וכן את טיבה של הנכות שנקבעה בתאונה הקודמת.

התובע נפגע בתאונה דנן בכתף, סעיף הליקוי העוסק בפגימה בכתף ושעל פיו נקבע אחוזי הנכות של התובע עוסק בטווח התנועות של הכתף.

הנני סבורה, כי נהג מונית ששתי ידיו מונחות על ההגה שעות ארוכות במהלך היום, מושפע בתפקודו מאותם כאבים והגבלות תנועה בכתף ולפיכך מדובר בנכות שהינה בעלת השפעה תפקודית.